פסק-דין בתיק ב"ל 42327-02-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7/2/11, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער כתוצאה מתאונת עבודה מיום 5/4/99 (להלן - הועדה).

2.         הוועדה התכנסה מכוח פסק דין בתיק ב"ל 3254/09 מיום 2/11/10 (להלן - פסק הדין), בו נקבע -

"לאור האמור, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתמלא את הפרוטוקול בסעיף 12 כנדרש, וכן תתייחס למסמך מיום 6.07.09 מאת ד"ר פרס יצחק המציין מגבלה קשה בתנועות הכתף הימנית בעיקר בסיבוביות. הועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה. הועדה תנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

3.        לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה כראוי למסמך של ד"ר פרס מיום 6/7/09 ולא הסבירה את הפער בין ממצאיה לממצאים המופיעים במסמך של ד"ר פרס. כמו כן מלין המערער, על כך שלא נבדק ע"י הוועדה.

4.        לטענת המשיב, הוועדה פעלה על פי פסק הדין ועל כן דין הערעור להדחות. הוועדה לא נדרשה לבדוק את המערער והתייחסה כראוי, בצורה מפורטת ומנומקת למכתבו של ד"ר פרס מיום 6/7/09. הוועדה הבהירה כי על סמך בדיקתה היא את המערער ביום 27/10/09 וגם לאחר שעיינה במכתבו של ד"ר פרס, אין למערער החמרה. הוועדה הדגישה כי נכות נקבעת על סמך בדיקה קלינית ולא על פי מבחני עזר שצוטטו במכתבו של ד"ר פרס.

דיון והכרעה -

5.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 0-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160).

6.        הוועדה התכנסה ביום 7/2/11, שמעה את תלונות המערער הן מפיו והן מפי באת כוחו (בתו) וקבעה, בפרק סיכום ומסקנות -

          "הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 2.11.10 ושמעה את בא כוחה של התובע ועיינה במסמכים של ד"ר פרס מתאריכים - 6.7.09. בו צויין שקיימת הגבלה קשה בתנועות סיבוביות של פרק הכתף הימנית כאשר בבדיקתו בוועדה שהתקיימה ב- 27/10/09 הוועדה קבעה שקיימת הרמת היד הימנית מעל לגובה עצם השכם (אמנם בשכנוע) ואין הגבלה בתנועות סיבוביות בכתף זו. הוועדה שקבעה שאין הגבלה בתנועות סיבוביות מתייחסת באופן אבסולוטי לטווח תנועה של הכתף הימנית בעת הבדיקה. החלטה זו היא לגבי תנועות מוחלטות במפרק כתף ימין ולא בהשוואה לתנועות במפרק כתף שמאל. בקשר לפענוח U.S מ- 15.6.09 שהקרע ב- SS   גדל מ- 17 מ"מ ל- 26 מ"מ (תוך שנה) הועדה מציינת כפי שעשתה זאת בישיבתה מיום 27.10.09 שהנכות לא נקבעת ע"י בדיקות עזר כגון U.S  אלא ע"י בדיקה קלינית בלבד. לאור האמור לעיל הועדה קבעה שאין החמרה, זו דעתה של הועדה גם היום, לגבי בדיקתה ב- 27.10.09".

7.        להשלמת התמונה להלן מכתבו של ד"ר פרס מיום 6/7/09 -

" תלונות: מצב אחרי ת"ע מיום 5/4/99, החמרת מצב בכתף ימנית מאז וועדה רפואית מ-  24/7/08. כיום - מגבלה קשה בתנועות הכתף הימנית בעיקר בסיבוביות. לפי US כתף מ- 15/6/09- קרע גדל עד 26 מ"מ בגיד SSP לעומת 17 ממ מיום 19/6/08. כמו כן, בבדיקתו של מומחה כתף יש ירידה לכוח גס בשרירי IS פלוס SSP ונזק בלתי הפיך, ומומלץ טיפול ניתוחי לכתף ימנית.

              הפניות יעוץ רפואי: רופא תעסוקתי.

סיכום דיון והמלצות : החמרת מצב בכתף ימין".

8.        הועדה הרפואית אשר התכנסה ביום 27/10/09 לפני פסק הדין בתיק ב"ל 3254/09 בדקה את המערער בדיקה קלינית וכתבה, בפרק ממצאים רפואיים -

"בדיקה: דלדול מזערי של שריר סופרספינטוס מימין. כתף ימנית לא שמוטה, היקף הזרוע הימנית באותו הגובה מפותח בחצי ס"מ יותר משמאל, דהיינו אין דלדול של שרירי הזרוע. הרמת היד בגובה עצם השכם עם שכנוע, אפשרי להגיע לעוד 10 של אבדוקציה, אין הגבלה בתנועות סיבוביות".

          בפרק סיכום ומסקנות כתבה הוועדה, בישיבה זו - "לאור הבדיקה הקלינית קובעת הועדה, כי אין החמרה במצב. הועדה מציינת שאין לקבוע נכות בהתאם לבדיקות עזר (במקרה זה אולטרסאונד), הועדה עיינה באולטרסאונד מתאריך 15/6/09, הקרע בסופרספינטוס 16 מ"מ ולא כפי שצוין ע"י ב"כ התובע (26 מ"מ). הנכות נקבעת על פי טווחי תנועה".

9.        לאור טענות הצדדים ופרוטוקול שתי הוועדות, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין, נדרשה הוועדה להתייחס למכתב של ד"ר פרס מיום 6/7/09. הוועדה פירטה, בסעיף 12 לפרוטוקול, את המסמכים שעמדו בפניה ובהתייחסה למסמך של ד"ר פרס, קבעה כי למרות התלונות המצוינות באותו מכתב, בבדיקתה הקלינית היא את המערער מיום 27/10/09, לא מצאה הגבלה בתנועות סיבוביות. הוועדה התייחסה לפיענוח האולטרסאונד מיום 15/6/09 וקבעה כי הנכות נקבעת ע"י בדיקה קלינית ולא ע"י בדיקות העזר. יצויין שלא ברור ממכתבו של ד"ר פרס האם הוא עצמו ערך בדיקה קלינית למערער או העתיק את פיענוח בדיקות העזר, אך כך או כך הרי בבדיקה הקלינית של הוועדה נמצאו ממצאים שונים ודי בכך כדי להוות התייחסות עניינית ומנומקת.  (דב"ע נד/22, 21-01 המוסד - דוד כהן , פד"ע כז 54).

הלכה פסוקה היא שכאשר הממצאים של הועדה שונים מהממצאים שבחוות הדעת שהמציאה המערערת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים. מכאן כי קביעה נחרצת בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת ההנמקה "העניינית והמנומקת" (דב"ע נא99-122/ פד"ע כ"ג 169, 170).

10.      לעניין בדיקת המערער - הוועדה לא נדרשה לבדוק את המערער ולכן יכולה היתה להסתמך על בדיקתה הקלינית מהתכנסותה ביום 27.10.09.